<h1>ארחות חיים הלכ' תפלת ערב שבת סימנים א'—ח'</h1>
<h2>דף קיט.</h2>
בע"ש באין לב"הכ ומתפללין תפלת מנחה כמו בשאר ימי השבוע ואין אומר תחנ' מפני כבוד השבת ויש מקומו' שנוהגין לומר קדיש אחר שהתפללו תפלת המנחה בלחש קודם שיפתח החזן תפלה בקול רם. ואחר תפלת המנחה אומר קדיש תתקבל. ואח"כ פותחין בתפלת ערבית וקורין את שמע בברכותיה ואין אומר והוא רחו' לפי שהוא תחנה ואין שואלין צרכיו בשבת פן יתעצב בה ואסור לאדם להיות עצב בה ולפיכך אין אומרים אמצעיות שמא צריך לא' מהן ויתעצב וי"א שאין אומרים אותן מפני טורח צבור ומתחילין בברכו. ומי שנכנס לב"הכ אחר תפלת המנחה והוא לא התפלל מנחה יענה קדיש עם הקהל ותכף יקום להתפלל מנחה ולא יענה ברכו כי אחר ברכו לא יוכל להתפלל י"ח אחר שקבל עליו שבת וכן מצאתי כתוב בשם גאון שאמר בשם רבותיו. ובברכת השכיבנו חותמין ופרוס סוכת שלומך ואם חתם שומר עמו ישראל לעד אין מחזירין אותו דהכי אמר רב שלום גאון דבישיבה לא היו משנין לא בשבת ולא בי"ט אך בבית הרב היו משנין ונותן טעם לדבריו משל לב' רועים הא' יושב לפני עדרו והא' נעל לפני עדרו כראוי זה שישב לו לפניו בא ארי ודרס זה שנעל כראוי אינו מתירא כלום כך בחול שאין אנו עסוקים במצות צריכין אנו לומר ושמור צאתנו אבל בשבת שאנו עסוקים במצות אין אנו צריכין שמירה אחרת וזהו ברית שלום שלא יהיה לנו שום נזק בשבת ולכך יש מקומות שאומרים ושמרו בני ישראל את השבת וכו' להזכיר אותו ברית וזהו שיסדו ברצה והחליצנו שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתנו כי מצו' שבת יגן עלינו כמו שהבטיחנו השם בפסוק ושמרו בני ישראל את השבת ברית עולם ברית כרותה לשומרי שבת ביני ובינם שלא יזוקו לעולם ביום זה וזה האות אשר ביני ובין בני ישראל ונוסח שומר עמו לעד לא נתקן רק בחול שכל א' יוצא ובא ממלאכתו וצריך שמור בדרכיו אשר הוא הולך ובשבת וי"ט שלא יצא איש ממקומו חותמין ופרוס סוכת שלומך כלומר אחר שלא הוצרכנו לשמור היום הקדוש הזה פרוס סוכת שלומך שנוכל לשומרו בשלום ובשלמות. ואין אומר ברוך ה' לעולם לפי שכל עצמו לא נתקן אלא בשביל שמונה עשרה שלא היו מתפללין בשביל שהיו טרודין במלאכה וסברי כרב דאמר תפלת ערבית רשות ובשבת אין אומרים שמונה עשרה. ואחר השכיבנו אומר קדיש זוטא וכתב הר' נתן דבשבת אוקמוה אעיקר תקנת' בשתים לפניה ושתים לאחריה משום מזיקין או משום שלא היו עושין מאומה היו מתפללין תפלת ערבית ולא היו אומרים ברוך ה' לעולם קדיש קצר. ואין להקפיד בשבת בסמיכת גאולה לתפלה לפי שאין צרה בשבת. ועומדין להתפלל תפלת ערבית ואומר אבות וגבורות וקדושת השם ובמקום האמצעיות יאמר אתה קדשת והוא כנגד שבת בראשית. וכולל בו ויכלו עד לעשות דאמ' רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי יחיד המתפלל בע"ש ואומר ויכלו כאלו מעיד על מעשה בראשית למדנו שבתפלה צריך לומר ויכלו בתוך אתה קדשת כ"כ הבעל התרומה והר' נתן והר' יהודה בר יקר והרבה אחרים זצ"ל. אלקינו ואלקי אבותינו רצה נא וכו' והנחילנו פי' ע"ש ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם כיון שאמר לדורותם הוי שבת עלינו לשמרו כשאר נחלות ועוד דכתי' ברית עולם היינו נחלה. ואמרי' בפר"א לאחר מ' יום לקח משה את התורה והנחילה לישראל שנא' והיתה זאת לכם לחקת עולם ועוד בתנחומא מורשה קהלת יעקב. ומתוך כך עכו"ם ששבת חייב מיתה משא"כ בשאר מצות ואומר וינוחו בו כל זרע ישראל וי"א וינוחו בה ושניהם נכונים כי ימצא שבת לשון זכר ולשון נקבה לשון נקבה ברוב ולשון זכר כל שומר שבת מחללו בישעיה וכן עשות בו כל מלאכה בירמיה. רצה ומודים ושים שלום. וי"א שלענין חתימה של שבת צריך להזכיר בה מעין הברכה ואין לומר וישמחו בך דלא שייך שמחה אלא בי"ט אלא יאמר והנחילנו באהבה וברצון שבת קדשך בא"י מקדש השבת. ויש מי שאומר וינוחו בו ישראל מקדשי שמך ואין לומר אוהבי שמך לפי שצריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה וכן הלכתא. וי"א כי לעולם יאמר אוהבי שמך ומעין חתימה שצריך לומר כבר אמר שבת קדשך ופוק חזי מה עמא דבר.
